מעשה שהיה
מוצאי שמחת תורה · כ"ב בתשרי תשפ"ז · כדקה
ממה עושים כתר

ליל שמחת תורה אצל הבעל שם טוב. החסידים רקדו עם ספרי התורה כל הלילה, סביב הבימה, עד שכבר לא הרגישו את הרגליים.
בבוקר באו לתפילה. הבעל שם טוב הסתכל עליהם, ואז הסתכל למטה, על הנעליים. סוליות שנפרמו, עקבים שנשברו, עור שנפתח.
ואז סיפר להם מה ראה.
כשעלו המלאכים הבוקר לומר שירה, מצאו את הרקיע מלא. לא בתפילות. בנעליים קרועות. עמדו ולא הבינו מה זה.
עד שניגש המלאך מיכאל, הסנגור של ישראל, ואמר להם: “אלה הנעליים של היהודים שרקדו כל הלילה עם התורה. הנעליים נקרעו. הלב לא.”
ואסף אותן, אחת-אחת, וקשר מהן כתר.
לידו עמד המלאך שקושר בכל יום כתר מהתפילות של ישראל. מיכאל הראה לו את שלו.
“שלך מתפילות. שלי מנעליים קרועות. והיום, שלי יפה יותר.”
מחשבהלמעלה לא ספרו הקפות. ספרו נעליים.
