אחרי ולא לפני

מדמיינים ביטחון,
כמו שקט פנימי גמור.
ולכן מחכים להרגיש אותו,
לפני שעושים.

והוא לא מגיע.
אז לא עושים.
ואז יש עוד הוכחה,
שהוא לא שם.

אבל אלה שנראים בטוחים,
פשוט למדו לעשות.
גם כשהידיים,
רועדות.

הביטחון לא הגיע לפניהם.
הוא נשאר אחר כך.