אחרי ולא לפני

מדמיינים ביטחון,
כמו שקט פנימי גמור.
ולכן מחכים להרגיש אותו,
לפני שעושים.

וההרגשה לא באה.
אז לא עושים.
ואז יש עוד הוכחה,
שאין ביטחון.

אבל אלה שנראים בטוחים,
פשוט למדו לעשות.
גם כשהידיים,
רועדות.

הביטחון לא הגיע לפניהם.
הוא נשאר אחר כך.