עד הבוקר

הלילה כבר כאן,
ושום דבר לא נסגר.
הדאגות של היום,
באות למיטה.

ולהירדם ככה,
מרגיש כמו הפקרה.
כי מי יחזיק את הכול,
עד הבוקר?

אבל כל לילה עד עכשיו,
נרדמת באמצע הכול.
והבוקר, איכשהו,
תמיד הגיע.

העיניים נעצמות.
מישהו נשאר ער.