תמיד על מחר
עוד לא קרה כלום.
אבל בראש כבר קרה:
השיחה, התשובה,
ומה שיהיה אחריה.
ונלחמים בזה עכשיו,
בכל הכוח.
כאילו זה כבר כאן,
וכבר מאוחר.
רק שהפחד כמעט לא מדבר
על עכשיו.
הוא מדבר תמיד על מחר.
ומול מחר אין עדיין
מה לעמוד.
זה מתיש כמו הדבר האמיתי.
רק בלי הדבר.