תקווה

הולכים ומתרחקים,
צעד אחרי צעד,
ובטוחים שבדרך הזאת,
כבר לא סופרים.

החלטת שהשנה,
לא לבקש,
כי זה כואב מדי,
לחכות שוב.

לקבוע תור.
לענות להודעה.
לקום מחר בבוקר,
בלי לדעת בשביל מה.

אמרו שיש כיוון חדש.
ומשהו בך
כבר סגר את הדלת,
לפני ששמעת.

חבר אמר לך,
שזה עוד יסתדר.
והנהנת בנימוס,
בלי להאמין לו.