עצב

כולם כבר המשיכו.
בשולחן צוחקים,
על משהו אחר,
ואצלך זה עוד פתוח.

קמת. יצאת.
עשית מה שצריך.
אפילו צחקת,
פעם או פעמיים.

מציעים פתרונות.
מזכירים את הטוב.
מנסים לשנות לך,
את הראש.

הכול בסדר על הנייר.
אין אסון.
אין מה לספר.
ובכל זאת יש כובד.