בלי מה לספר

הכול בסדר על הנייר.
אין אסון.
אין מה לספר.
ובכל זאת יש כובד.

וזה מבלבל,
כי בלי סיבה,
נשמע שאין באמת,
רשות.

אבל הכובד לא מחכה,
שיאשרו אותו.
הוא כבר יושב שם,
מהבוקר.

כאב לא צריך אישור,
כדי לכאוב.