משלים
מלך, גשר, נשר. אף אחד מהם לא היה — ודווקא לכן קל יותר לראות בהם את עצמך.
דלת בקומה שבעים
המלך בנה בניין של מאה וחמישים קומות, ונתן למאה שרים שעה אחת להגיע לראש. אחרי חמישים קומות כולם ירדו — חוץ מאחד. בקומה שבעים הוא ראה דלת קטנה.
המלך רואה את הלב
מאיר אסף פרוטה לפרוטה כדי לקנות אגרטל, ובשוק נשאר רק אחד ישן. השכן צחק ואמר לו לתת אותו למלך — והוא לקח את זה ברצינות.
הסיפור שסיפרו לנשר
כל חייו הוא גדל בלול ושמע שהוא מוזר, מסורבל, שלא יצא ממנו כלום. עד שעבר שם חוקר טבע זקן, הסתכל עליו טוב, ולחש לעצמו: זה לא תרנגול.
לשבור כדי להשתחרר
בארמון שמרו על כד חרסינה עתיק, וכל שומר שטעה בניקויו לא יצא משם חי. עד שהגיע זקן אחד, הרים את הכד — ושבר אותו. משל על מה ששומר עלינו בפחד.
הגשר שהראש מפחד ממנו
מול גשר חבלים רעוע, הראש כבר הספיק להתרסק מאה פעם. זקן הכפר עוצר לידו ומראה לו שהפחד אינו בגשר — אלא בניסיון לחצות אותו כולו בבת אחת.
המברק ששלחת לעצמך
שני מנהלים נשלחו לאותו מקום וראו בדיוק את אותה מציאות. המברקים ששלחו היו הפוכים.